חושדים ברשלנות רפואית? מתי יש עילה לתביעה, למה צריך חוות דעת ומהו מועד ההתיישנות

לא כל טיפול שנכשל הוא רשלנות רפואית. תביעה אפשרית כשהטיפול חרג מהסטנדרט הסביר שמצופה מרופא או ממוסד רפואי, והחריגה הזו גרמה נזק. כדי לבדוק זאת צריך את התיק הרפואי המלא וחוות דעת של רופא מומחה. ככלל, התביעה מוגשת בתוך שבע שנים, אבל יש כללים מיוחדים לנזק שהתגלה מאוחר ולקטינים. הבדיקה מתחילה בצעד פשוט: לבקש עותק מהתיק הרפואי. המידע כאן כללי, ואינו תחליף לבדיקת המקרה שלכם.

מתי יש עילה לתביעה?

תביעת רשלנות רפואית נשענת על ארבעה רכיבים:

1. חובת זהירות. לרופא ולמוסד הרפואי יש חובה לטפל במטופל בזהירות. ברוב המקרים זה ברור.
2. הפרה של החובה. הטיפול חרג ממה שרופא סביר בתחום היה עושה באותן נסיבות ובאותה תקופה.
3. נזק. נגרם נזק של ממש: פגיעה גופנית, נפשית או כלכלית.
4. קשר סיבתי. הנזק נגרם בגלל החריגה, ולא בגלל המחלה עצמה או סיבוך שהיה קורה בכל מקרה.

דוגמאות למצבים שנבדקים לא פעם: איחור באבחון, אבחנה שגויה, טעות בניתוח, טעות בתרופה או במינון, מעקב לא מספק אחרי מטופל, היעדר הפניה לבדיקה נחוצה ופגיעה בלידה.

חשוב לזכור: לכל טיפול יש סיכונים. סיבוך מוכר, שהוסבר מראש וטופל כראוי, אינו בהכרח רשלנות. ומנגד, גם מי שאינו בטוח שמשהו השתבש יכול לבקש בדיקה. לא פעם רק קריאה של התיק הרפואי מבהירה מה קרה.

מה זו הסכמה מדעת, ולמה היא חשובה?

לפי חוק זכויות החולה, מטופל זכאי לקבל את המידע שדרוש לו כדי להחליט על הטיפול. למשל: מה האבחנה, מה מטרת הטיפול, מה הסיכונים, מה הסיכויים ואילו חלופות יש.

כשהמידע הזה לא נמסר, ייתכן שיש עילה גם אם הטיפול עצמו בוצע כראוי. השאלה היא מה היה קורה אילו הוסבר לכם הכול, ואם נפגעה הזכות שלכם להחליט על גופכם. בטיפול דחוף, או כשהמטופל אינו יכול להסכים, חלים כללים מיוחדים.

לכן כדאי לחפש בתיק את טופס ההסכמה, ולבדוק מה נכתב בו ומה הוסבר בפועל.

איך משיגים את התיק הרפואי?

מטופל זכאי לקבל עותק מהרשומה הרפואית שלו. מבקשים אותו בכתב מבית החולים, מקופת החולים או מהמרפאה.

בקשו את התיק המלא, ולא רק סיכום. למשל:

• סיכומי אשפוז ושחרור;
• רישומי רופאים ואחיות לאורך האשפוז;
• תוצאות בדיקות מעבדה;
• צילומים ובדיקות הדמיה, כולל הקבצים עצמם ולא רק הפענוח;
• רישומי ניטור, למשל בלידה;
• טפסי הסכמה.

כשהתיק מגיע, בדקו שאין דפים חסרים ושהתאריכים רציפים. במקרה של מטופל שנפטר, גם בני משפחה רשאים לבקש את התיק, בתנאים שקבע החוק.

יש מוסדות שגובים תשלום על הפקת העותק. אם הבקשה מתעכבת, פנו שוב בכתב ותעדו כל פנייה.

למה צריך חוות דעת של מומחה?

בית המשפט אינו מכריע לבד בשאלות רפואיות. לפי כללי סדר הדין, מי שטוען טענה רפואית צריך להוכיח אותה בחוות דעת של רופא מומחה, שמצורפת כבר לכתב התביעה.

לכן לפני שמגישים תביעה, התיק עובר בדיקה רפואית ראשונית. אם יש בסיס, פונים למומחה בתחום הרלוונטי, שבודק את החומר וכותב חוות דעת.

גם הצד השני מגיש חוות דעת משלו. כשיש פער גדול בין חוות הדעת, בית המשפט ממנה לעיתים מומחה מטעמו. לכן חשוב שהמומחה מטעמכם יהיה בתחום הנכון, ושחוות הדעת תהיה מנומקת ומבוססת.

חוות הדעת היא גם כלי להחלטה. אם המומחה סבור שאין בסיס לתביעה, עדיף לדעת זאת מוקדם, לפני שנכנסים להליך.

מהו מועד ההתיישנות?

• הכלל. תביעה מוגשת בדרך כלל בתוך שבע שנים מהאירוע.
• נזק שהתגלה מאוחר. כשהנזק התגלה רק בהמשך, המועד עשוי להתחיל מיום הגילוי, אבל עד גבול של עשר שנים מהאירוע.
• קטינים. כשהנפגע קטין, המועד מתחיל לרוץ רק כשהוא מגיע לגיל 18. כלומר, ככלל אפשר לתבוע עד גיל 25.

אל תסמכו על החישוב לבד. יש חריגים, ויש מקרים שבהם קשה לקבוע מתי הנזק התגלה. ובכל מקרה, ככל שעובר זמן, קשה יותר להשיג מסמכים ועדים. לכן גם כשהמועד רחוק, כדאי להתחיל בבדיקה עכשיו.

איך מתנהל ההליך?

1. פגישה ראשונה ואיסוף מסמכים. מבינים מה קרה ומבקשים את התיק הרפואי.
2. בדיקה רפואית. רופא בודק את החומר, ואם יש בסיס, נכתבת חוות דעת.
3. פנייה לצד השני. לעיתים פונים למוסד הרפואי ולמבטחת שלו לפני תביעה.
4. הגשת תביעה. עם חוות הדעת ועם פירוט הנזק.
5. ניהול ההליך. חוות דעת נגדיות, לעיתים מומחה מטעם בית המשפט, ולעיתים גישור.
6. סיום. בפשרה או בפסק דין.

ההליך עשוי להימשך זמן רב. לכן חשוב להבין אותו מראש ולהיערך. במהלכו ייתכן שתתבקשו להיבדק אצל מומחים מטעם הצד השני או מטעם בית המשפט. זה חלק רגיל מהתהליך, וגם לבדיקות האלה כדאי להתכונן.

מה כדאי לעשות כבר עכשיו?

1. בקשו את התיק הרפואי המלא. בכתב, ושמרו עותק מהבקשה.
2. כתבו ציר זמן. תאריכים, שמות רופאים, מה נאמר לכם ומתי.
3. שמרו כל מסמך. מכתבי שחרור, מרשמים, קבלות ואישורי מחלה.
4. המשיכו בטיפול. הבריאות קודמת. חוות דעת רפואית שנייה, לצורך הטיפול, עשויה לעזור גם לבדיקה המשפטית.
5. תעדו את הנזק. ימי עבודה שהפסדתם, הוצאות ועזרה שקיבלתם מאחרים.
6. אל תחתמו על ויתור. לפני שחותמים על הסכם או על כתב ויתור מול המוסד הרפואי, התייעצו.
7. זכרו שתלונה אינה תביעה. תלונה לבית החולים או לגורם מפקח היא הליך נפרד. ככלל, היא אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות.
8. אל תפרסמו פרטים ברשתות. פוסט כועס עלול לפגוע בכם בהמשך.

מתי כדאי לפנות לעורך דין

כשאתם חושדים שמשהו בטיפול השתבש, ולפני שעבר זמן רב. בדיקה מוקדמת מאפשרת להשיג את המסמכים כל עוד הם זמינים, ולהבין אם יש בסיס לחוות דעת. כדאי לפנות במיוחד כשהנזק משמעותי, כשמדובר בקטין, או כשהמועד מתקרב.

במשרדנו אנו עוברים איתכם על מה שקרה, מבקשים את התיק הרפואי, מתאמים בדיקה רפואית ובחירה של מומחה, ומנהלים את המגעים ואת ההליך בבית המשפט. אנו אומרים בכנות גם כשאין בסיס לתביעה. אין הבטחות לגבי תוצאה. עוד על התחום בעמוד רשלנות רפואית, וכשהפגיעה קשורה גם לזכויות בביטוח הלאומי, ראו איך מתכוננים לוועדה רפואית.

חושדים ברשלנות רפואית? התקשרו אלינו או כתבו לנו בוואטסאפ לשיחת ייעוץ ראשונה, ונבדוק יחד מה הצעד הראשון.