סירבתם לבדיקת נשיפה או לבדיקת דם? מה המשמעות לפי החוק

אפשר לסרב לבדיקה, אבל זה כמעט אף פעם לא משתלם. לפי פקודת התעבורה, נהג שסירב לתת דגימת נשיפה, דם או שתן לפי דרישת שוטר נחשב כאילו נהג בשכרות: אותה עבירה, אותה פסילה ואותם עונשים, גם בלי שנמדד בו אלכוהול. עם זאת, לא כל מה שנרשם בדוח כ"סירוב" הוא סירוב לפי החוק. במאמר נסביר מה נחשב סירוב, מה קורה אחריו ומה בודקים בתיק כזה. המידע כללי, ואינו תחליף לבדיקת המקרה שלכם.

מה אומר החוק על סירוב לבדיקה?

שוטר רשאי לדרוש מנהג בדיקת נשיפה, גם בלי חשד מוקדם, למשל בנקודת ביקורת. בדיקת דם או שתן יכולה להידרש בעיקר אחרי תאונה או כשיש לשוטר חשד סביר שהנהג שיכור.

החוק קובע שמי שסירב לתת דגימה לפי דרישה כזו, רואים אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות. ההיגיון פשוט: אילו סירוב היה פוטר מעונש, נהגים רבים היו מסרבים כדי שלא יהיו ראיות נגדם.

המשמעות המעשית היא שבתיק סירוב לא שואלים כמה אלכוהול היה בגוף. שואלים אם הייתה דרישה כדין, אם הוסברו לכם המשמעויות, ואם באמת סירבתם.

לסירוב יש גם השלכות מעבר לתיק עצמו. פסילה ארוכה עלולה לפגוע בעבודה שדורשת נהיגה, והרשעה עשויה להשפיע גם על ביטוח הרכב בהמשך.

מה נחשב סירוב, ומה לא?

סירוב אינו רק המשפט "אני לא נושף". גם התנהגויות אחרות עלולות להיחשב סירוב:

• נשיפה חלשה או חלקית שוב ושוב, כשהמכשיר מבקש נשיפה נוספת;
• עיכוב מכוון של הבדיקה, או עזיבה של המקום לפני שהסתיימה;
• הסכמה לבדיקה הראשונית וסירוב לבדיקה שאחריה;
• הסכמה לבדיקה רק בתנאים שאתם מציבים, בהתאם לנסיבות;
• שתיקה והתעלמות מהדרישה, בלי לענות ובלי לשתף פעולה.

מצד שני, יש מצבים שבהם מה שנראה כסירוב אינו סירוב לפי החוק. למשל, כשהנהג באמת לא היה מסוגל לנשוף בגלל מצב רפואי, כשהוא לא הבין את ההסבר בשפה שבה ניתן, או כשהמכשיר לא פעל כראוי. ההבחנה הזו היא לב התיק.

איך נעשית הבדיקה, צעד אחר צעד?

1. בדיקה מקדימה. לרוב השוטר מתחיל בבדיקה במכשיר נייד קטן, שמראה אם יש אלכוהול בנשיפה.
2. בדיקה במכשיר מאושר. אם יש סימן לאלכוהול, מבקשים בדיקה במכשיר מדויק יותר שאושר לכך. זו הבדיקה שתוצאתה משמשת ראיה.
3. דגימת דם או שתן. כשהיא נדרשת, דגימת דם נלקחת בידי איש מקצוע רפואי, ולא בידי השוטר.
4. הסבר לפני הבדיקה. לפני שמבקשים דגימה, השוטר צריך להסביר את מטרת הבדיקה, לבקש את הסכמתכם ולהסביר מה המשמעות המשפטית של סירוב.
5. תיעוד. הבדיקה והסירוב נרשמים בדוח, ועותק מהמסמכים צריך להימסר לכם. שמרו כל מסמך.

מה אם לא הצלחתם לנשוף בגלל מצב רפואי?

יש אנשים שמתקשים לנשוף בעוצמה הנדרשת. למשל בגלל מחלת ריאות, אסתמה, פציעה בחזה אחרי תאונה פציעה בפה או בפנים, או מצב רפואי אחר. במצב כזה:

• אמרו זאת מיד לשוטר, והסבירו מה הבעיה;
• בקשו שהדברים יירשמו בדוח;
• בקשו בדיקה מסוג אחר, למשל בדיקת דם;
• אחרי האירוע, אספו מסמכים רפואיים שמראים את המצב.

החוק מתחשב במצב רפואי. כשלא ניטלה דגימת דם בגלל חשש לפגיעה בבריאות, ההוראה שרואה בסירוב עבירת שכרות אינה חלה. אבל בית המשפט בודק אם הקושי היה אמיתי, ולכן תיעוד מוקדם חשוב מאוד.

מה קורה לרישיון ובבית המשפט?

לפני המשפט

בחשד לסירוב, כמו בחשד לנהיגה בשכרות, שוטר רשאי ליטול את רישיון הנהיגה ולזמן אתכם לשימוע בפני קצין משטרה. הקצין רשאי לפסול את הרישיון לתקופה מוגבלת, עוד לפני שהוגש כתב אישום. הסברנו את התהליך במאמר פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה.

בבית המשפט

אם מוגש כתב אישום, ההליך מתנהל בבית המשפט לתעבורה. מאחר שהחוק רואה בסירוב עבירת שכרות, גם העונשים זהים. הרשעה מחייבת פסילה בפועל של שנתיים לפחות, ובית המשפט רשאי לקצר אותה רק בנסיבות מיוחדות. לצד הפסילה אפשר להטיל קנס, פסילה על תנאי ועונשים נוספים. הפירוט המלא נמצא במאמר נהיגה בשכרות.

מה בודקים בתיק סירוב?

בתיק כזה הפרטים הקטנים חשובים. בין היתר בודקים:

• האם הדרישה הייתה כדין. האם הייתם נהגים לפי החוק, ואם נדרשה בדיקת דם, האם היה לכך בסיס.
• האם ניתן הסבר. האם השוטר הסביר את מטרת הבדיקה ואת משמעות הסירוב, ובשפה שהבנתם.
• מה בדיוק קרה. מה נאמר, כמה ניסיונות נשיפה היו ומה הראה המכשיר בכל ניסיון.
• תיעוד חזותי. האם יש צילום ממצלמת גוף של שוטר, ממצלמת רכב או ממצלמות באזור.
• המכשיר. האם היה מכשיר מאושר, תקין וזמין, ומי הפעיל אותו.
• מצב רפואי. האם יש מסמכים שמסבירים קושי אמיתי בבדיקה.
• הזמנים. כמה זמן עבר מהעצירה ועד הבדיקה, והאם ניתנה לכם הזדמנות אמיתית לבצע אותה.

לפעמים מתגלה פער בין מה שנרשם בדוח לבין מה שקרה בפועל. רק בדיקה של כל חומר החקירה מראה אם יש פער כזה.

מה כדאי לעשות במקום, ומה אחריו?

• הקשיבו להסבר של השוטר. אם לא הבנתם, בקשו שיסביר שוב, ובמידת הצורך בקשו מתורגמן.
• אם יש לכם מצב רפואי שמקשה על הבדיקה, אמרו זאת מיד ובקשו שיירשם.
• אל תתווכחו ואל תתנגדו פיזית. זה רק יוסיף בעיות.
• קראו כל מסמך לפני שאתם חותמים עליו, ובקשו עותק.
• אחרי האירוע רשמו מה קרה, לפי הסדר: שעות, שמות, מה נאמר ומי היה שם.
• אם נלקחתם לבית חולים, ספרו לצוות הרפואי על הבדיקה שנדרשה, ושמרו את המסמכים הרפואיים.
• אל תנהגו לפני שבררתם מה מעמד הרישיון.

מתי כדאי לפנות לעורך דין

מיד. ההחלטה של קצין המשטרה על פסילת הרישיון מתקבלת מהר, והשימוע הוא ההזדמנות הראשונה להציג את הצד שלכם. כדאי להתייעץ במיוחד כשאתם סבורים שלא סירבתם באמת, כשיש מצב רפואי, כשלא הבנתם את ההסבר, כשיש לכם עבר תעבורתי, או כשהרישיון חיוני לפרנסה. וגם אם השימוע כבר עבר והרישיון נפסל, אפשר לבקש מבית המשפט לבטל את הפסילה המנהלית או לקצר אותה.

במשרדנו אנו בודקים את הדוחות, את התיעוד ואת הנסיבות, מייצגים בשימוע ובבקשות לבית המשפט, ומנהלים את ההגנה בתיק עצמו. אין שני תיקים זהים, ואיש אינו יכול להבטיח תוצאה. עוד על התחום בעמוד דיני תעבורה.

נדרשתם לבדיקה וסירבתם, או שנרשם לכם סירוב? התקשרו אלינו או כתבו לנו בוואטסאפ, ונבדוק יחד את המקרה בשיחת ייעוץ ראשונה.