קיבלתם מכתב על כוונה להגיש נגדכם כתב אישום? מהו שימוע, ולמה הוא חשוב

שימוע לפני כתב אישום הוא ההזדמנות לשכנע את התביעה לא להגיש נגדכם כתב אישום, או להגיש כתב אישום מצומצם יותר. בעבירות חמורות, החוק מחייב ככלל לשלוח לחשוד מכתב שמודיע שהתיק הועבר לתביעה ושאפשר לבקש שימוע. המועד לבקש קצר. מי שמחמיץ אותו עלול לאבד את ההזדמנות הטובה ביותר לסיים את התיק לפני שהוא מגיע לבית המשפט. המידע כאן כללי, ואינו תחליף לבדיקת המקרה שלכם.

מהו שימוע לפני כתב אישום?

כשהחקירה מסתיימת, התיק עובר לתובע. התובע מחליט אם לסגור את התיק, להגיש כתב אישום או לבחור דרך אחרת. בחלק מהתיקים מטפלת הפרקליטות, ובאחרים יחידת התביעות של המשטרה. הגורם המטפל רשום במכתב, ואליו פונים.

השימוע מאפשר לכם להציג את הצד שלכם לפני שההחלטה מתקבלת. אפשר להצביע על עובדות שהחקירה לא בדקה, על ראיות שחסרות, על טענות משפטיות ועל נסיבות אישיות. התובע צריך לשקול את הטענות לפני שהוא מחליט.

שימו לב: שימוע אינו משפט. אין בו עדים ואין בו הכרעה בשאלת האשמה. זו בקשה מנומקת לתובע לשקול שוב, לפני שהוא מחליט.

הזכות לשימוע שבחוק חלה ככלל על עבירות מסוג פשע, כלומר העבירות החמורות יותר. יש לה חריגים, למשל כשהחשוד עצור והתביעה מגישה כתב אישום יחד עם בקשה למעצר. בעבירות קלות יותר אין זכות מפורשת, אבל לפעמים אפשר לבקש, והתביעה רשאית להסכים.

מה כתוב במכתב היידוע, ומה המועד?

המכתב, שנקרא לעיתים "מכתב יידוע", מודיע לכם כמה דברים:

• שהתיק הועבר לתביעה כדי לשקול הגשת כתב אישום;
• באילו עבירות מדובר;
• שאפשר לבקש שימוע, ואיך;
• מה המועד להגיש את הבקשה.

ככלל, המועד הוא 30 ימים מקבלת המכתב. אפשר לבקש הארכה, והתביעה רשאית לאשר אותה, אבל לא כדאי לסמוך על כך.

המכתב נשלח לרוב בדואר רשום לכתובת הרשומה שלכם. אם עברתם דירה, ודאו שהכתובת מעודכנת. מכתב שלא נאסף מהדואר עלול להיחשב כאילו התקבל.

למה השימוע כל כך חשוב?

לפני כתב אישום, ההחלטה עדיין פתוחה. אחרי שכתב אישום מוגש, ההליך עובר לבית המשפט. הוא פומבי, ארוך ויקר יותר, וקשה יותר לעצור אותו.

לכתב אישום יש השלכות גם בלי הרשעה. הוא עלול להשפיע על העבודה, על רישיונות מקצועיים, על נסיעות לחו״ל ועל המשפחה. לכן כל סיכוי לעצור את התיק בשלב הזה שווה מאמץ.

יש גם שיקול מעשי. בשלב הזה הטענות נשמעות בפני תובע, בלי הלחץ של דיון באולם. זה זמן טוב להציג תמונה מלאה ומסודרת.

גם כשהשימוע אינו מביא לסגירת התיק, הוא עשוי לצמצם את האישום. וגם הטענות שנכתבו בו יכולות לשמש בהמשך, במגעים עם התביעה.

מה כותבים בבקשת השימוע?

שימוע טוב נבנה על שלושה סוגי טענות:

• טענות עובדתיות. גרסה שלא נשמעה, עדים שלא נחקרו, מסמכים שלא נבדקו, וסתירות בחומר החקירה.
• טענות משפטיות. למשל שרכיבי העבירה אינם מתקיימים, או שראיות הושגו שלא כדין.
• טענות של עניין לציבור. נסיבות אישיות, גיל, מצב בריאותי, עבר נקי, זמן רב שחלף, והנזק שכתב אישום יגרום ביחס לחומרת המעשה.

צריך לזכור גם את הצד השני. מה שנכתב בשימוע עשוי לשמש בהמשך. לכן מחליטים בזהירות מה לחשוף ומתי, ולא מוסרים גרסה חדשה בלי מחשבה.

יש עדים שלא נחקרו? כתבו את שמותיהם ומה הם יכולים לספר. התובע רשאי להורות למשטרה להשלים את החקירה.

כדאי לצרף מסמכים שתומכים בטענות: אישורים רפואיים, מכתבים ממקום העבודה, מסמכים על מעורבות בקהילה, וכל מסמך שמחזק את הגרסה.

איך נראית בקשה טובה? ממוקדת, מסודרת לפי נושאים, ונשענת על מסמכים ולא על הצהרות כלליות.

אילו תוצאות אפשריות?

• סגירת התיק. מחוסר ראיות, מחוסר אשמה או מפני שאין עניין לציבור בהעמדה לדין. עילת הסגירה חשובה, כי היא משפיעה על מה שנשאר ברישומים, כפי שהסברנו במאמר רישום פלילי ורישום משטרתי.
• הסדר מותנה. בעבירות מסוימות, התיק נסגר בלי כתב אישום, בתנאים שהחשוד מקיים, כמו תשלום, פיצוי או השתתפות בתוכנית.
• כתב אישום מצומצם. בעבירה קלה יותר, או בעובדות מצומצמות יותר.
• כתב אישום כמתוכנן. גם אז השימוע אינו לשווא, כי הטענות כבר בידי התובע.

אין הבטחה לגבי התוצאה. ההחלטה בידי התביעה.

כשהתיק נסגר, אפשר לברר מה עילת הסגירה. אם אתם סבורים שהעילה אינה נכונה, אפשר לבדוק בקשה לשנות אותה.

איך מתנהל השימוע בפועל?

ברוב המקרים השימוע נעשה בכתב. מגישים בקשה לשימוע, לעיתים יחד עם בקשה לעיין בחומר החקירה, והתביעה מחליטה מה להעביר. אחר כך מגישים את הטיעון המלא במועד שנקבע.

לפעמים התובע מסכים גם לפגישה, שבה אפשר להציג את הטענות בעל פה. ההחלטה עצמה יכולה להתקבל אחרי שבועות ואף חודשים. בזמן הזה כדאי להמשיך בשגרה, לשמור על תנאים שנקבעו, אם נקבעו, ולא ליצור קשר עם מעורבים בתיק.

ההחלטה נשלחת אליכם או לעורך הדין. אם הוחלט להגיש כתב אישום, תגיע בהמשך הזמנה לבית המשפט.

מה לעשות כשמגיע המכתב?

1. רשמו מתי קיבלתם אותו. שמרו גם את המעטפה. המועד נספר מיום הקבלה.
2. קראו אותו בעיון. אילו עבירות, איזה מועד, ולאן שולחים את הבקשה.
3. פנו לעורך דין מיד. לא בשבוע האחרון.
4. הגישו בקשה לשימוע במועד. ובמקביל בקשו לעיין בחומר, ואם צריך, הארכה.
5. אספו מסמכים. רפואיים, תעסוקתיים ואישיים.
6. אל תיצרו קשר עם מתלוננים או עדים. וגם אל תפרסמו דבר על התיק ברשתות.
7. עדכנו את הכתובת. כדי שמכתבים נוספים יגיעו אליכם.
8. אל תפנו לתביעה בעצמכם. מכתב שנכתב בלחץ ובלי ייעוץ עלול לפגוע בכם בהמשך.

מתי כדאי לפנות לעורך דין

ביום שבו מגיע המכתב. המועד קצר, ובקשה טובה דורשת זמן: לעיין בחומר, לאסוף מסמכים ולבנות טיעון. כדאי לפנות גם כשעדיין לא הגיע מכתב, אבל אתם יודעים שהחקירה הסתיימה. וגם אם המועד כבר חלף, כדאי לבדוק מיד אם עדיין אפשר לבקש שימוע או הארכה. ואם כבר נחקרתם, ראו גם מה לעשות לפני חקירה ובמהלכה.

במשרדנו אנו מגישים בקשות לשימוע ולעיון בחומר, כותבים את הטיעון ומייצגים בפגישות עם התביעה. אנו בוחנים גם אם יש מקום להסדר מותנה. אין הבטחות לגבי תוצאה, אבל שימוע מסודר הוא לעיתים הדרך הטובה ביותר להשפיע על התיק. עוד על התחום בעמוד משפט פלילי.

קיבלתם מכתב יידוע? התקשרו אלינו או כתבו לנו בוואטסאפ לשיחת ייעוץ ראשונה, ונבדוק יחד את המועדים ואת הצעד הבא.